כשההורה לא נושם, הילד נחנק
אני לא אומר את זה כדי להאשים אתכם. אני אומר שגם לכם חייב להישאר אוויר.
כל היום אתם דואגים לילד. לטיפולים, למסגרת, למה שקרה אתמול ולמה שעלול לקרות מחר. ובתוך כל זה, מישהו שאל מה שלומכם?
בואו נדבר רגע עליכם. על הזוגיות. ועל האחים שגרים באותו בית.

מותר לכם לנשום
יש הורים שאומרים לי: ״איך אני אצא לשעה לעצמי כשהוא צריך אותי כל כך?״ כשאין לכם רגע לנשום קשה גם להמשיך לתת, והמקום שלכם חשוב, לא פחות.
לנוח זה לא פרס שמקבלים רק כשהכול מסתדר. לפעמים הבית יישאר קצת מבולגן ואתם תשתו קפה בשקט. כן, גם כשהכביסה מסתכלת עליכם בעין עקומה.
איך למצוא השבוע רגע לנשום?
מה עושים כבר השבוע?
בחרו דבר קטן שנותן לכם אוויר: הליכה של עשרים דקות, שיחה עם חבר או חצי שעה בלי להיות אחראים על כלום. כתבו ביומן מתי זה קורה ומי עם הילד בזמן הזה. אל תחכו ליום שבו ״יהיה פחות עמוס״, כי היום הזה נוטה לאחר.
ואם אין מי שיחליף אתכם, זה בדיוק הדבר שכדאי לבקש עליו עזרה. ממשפט פשוט אפשר להתחיל: ״אני צריך שעה ביום שלישי. אתה יכול להיות עם הילדים?״
בימים שבהם זה גדול מדי, התחילו בעשר דקות. המטרה היא לא לסמן וי על טיפול עצמי. המטרה היא שתוכלו לחזור הביתה עם קצת יותר מקום בלב.
כשההורה לא נושם, גם הילד מרגיש את זה
אם אתם לוקחים מכאן דבר אחד בשביל עצמכם, תנו לעצמכם את הזמן לראות את ההרצאה הזאת. אני מדבר בה על שחיקה הורית, על הכוחות שנגמרים ועל איך מתחילים להחזיר לעצמכם אוויר. בעיניי זה חשוב לא פחות מכל הרצאה על התנהגות של הילד.
מניעת שחיקה הורית, מאיפה שואבים כוחות? כשעה ו־56 דקות. אפשר לראות בחלקים.
כשכל הכוח הולך לילד, קל לדחות שוב את עצמכם ואת הזוגיות. בהרצאה ניתן מקום למה שהעומס עושה לכם ולשאלה איך שומרים גם על מי שמחזיקים את הבית.
לצפייה כאן באתר: מניעת שחיקה הורית ושמירה על הזוגיות — 39 דקות
אפשר לעצור ולחזור לכאן בזמן שמתאים לכם.
מתי דיברתם על משהו שלא קשור לילדים?
לפעמים בני זוג הופכים לצוות תפעול. מי אוסף, מי מדבר עם המחנכת, מי קם בלילה, מי ממלא עוד טופס. המשמרות מתחלפות, אבל כבר לא באמת נפגשים.
וגם כשמדברים על הילד, לא תמיד רואים את אותו הדבר. אחד רוצה להוסיף עוד טיפול והשני אומר די, צריך לתת לו להיות ילד. זה לא אומר שמישהו מכם אוהב פחות, ולפעמים העייפות והדאגה מקבלות אצל כל אחד ביטוי אחר.
איך מתחילים שיחה קצרה בזוגיות?
שיחה אחת בלי לפתור את כל החיים
נסו לקבוע עשר דקות אחרי שהבית נרגע, בלי מסכים ובלי לפתוח רשימת משימות. כל אחד אומר דבר אחד שהיה לו קשה השבוע, ודבר אחד שהוא צריך מהשני. מי שמקשיב לא חייב לתקן מיד.
אפשר להגיד: ״אני לא צריכה שתמצא פתרון עכשיו. רק שתבין כמה הייתי לבד עם זה היום.״ ואפשר גם: ״אני יודע שאתה דואג. כשאנחנו מדברים רק על מה עוד צריך לעשות, אני מרגיש שאני נעלם.״
אם מזמן כל שיחה נגמרת בריב או בשתיקה, אל תישארו לבד עם זה. לפעמים צריך עוד אדם שיעזור לכם לשמוע זה את זו. לבקש עזרה לזוגיות זה לדאוג גם לבית של הילד.
גם הם גרים בבית הזה
אח יכול לאהוב את אחיו בכל הלב, ובאותו יום לכעוס עליו מאוד. הוא יכול לשמוח בהתקדמות שלו ולהתבאס ששוב ביטלו תוכנית משפחתית. שני הדברים יכולים להיות נכונים.
״הוא מבין שאח שלו צריך יותר״, אבל גם ילד שמבין את זה עדיין זקוק לכם. לפעמים דווקא הילד שנראה ״מסתדר״ לומד לא לבקש.
איך נותנים לאחים מקום משלהם?
תנו להם מקום בלי להפוך אותם למטפלים
שאלו כל אח בנפרד: ״מה הכי קשה לך בזמן האחרון בבית?״ ואז תקשיבו. אם הוא אומר משהו לא נעים על אחיו, אל תמהרו לתקן אותו. אפשר לענות: ״אני שומע. זה באמת היה קשה לך.״
קבעו זמן קצר וקבוע רק איתו, למשל עשרים דקות שבהן הוא בוחר מה עושים, בלי לדבר על הטיפולים של אחיו. לא צריך להפיק יום כיף, ולפעמים מספיק לצאת יחד לקנות משהו קטן ולתת לו את כל תשומת הלב בדרך.
אם יש צעקות או פגיעה בבית, תנו לו דרך ברורה לקרוא לכם ולהתרחק. תגידו במפורש: ״אתה לא צריך לספוג את זה כי לאח שלך קשה. לשמור על שניכם זה התפקיד שלנו.״
וכשצריך להסביר לאח מהו אוטיזם, דברו על הילד שהוא מכיר. ״שמנו לב שרעש ממש קשה לו. עכשיו אנחנו מבינים יותר למה. זה לא אומר שאסור לך להגיד שקשה גם לך.״ תנו לשיחה להימשך לאורך זמן, לא בנאום אחד בסלון.
ומה עושים כשהאח חוטף מכות? דוגמה מעשית במאמרים
האחים הלא מאובחנים. אל תפספסו אותם
יש בבית עוד ילד שנראה כאילו הוא מסתדר? אני ממש מבקש שתצפו בהרצאה הזאת. ב־17 דקות נדבר על מה האחים חווים, גם כשהם לא אומרים כלום, ואיך נותנים להם מקום בלי לצפות מהם להיות המטפלים של אחיהם.
עוד אנשים שאוהבים אותו ורוצים להבין
סבא אומר ״אצלי הוא דווקא בסדר״. סבתא נעלבת שהוא לא רוצה חיבוק. ואתם מנסים להסביר, כשגם לכם כבר אין הרבה כוחות.
הכנו עמוד שפונה ישירות אליהם, עם תשובות וכלים לקשר עם הנכד, לביקורים משפחתיים ולעזרה שתהיה טובה גם לכם. אפשר לשלוח להם אותו ולבחור יחד שאלה אחת להתחיל ממנה.
לעמוד של סבא וסבתאאתם לא צריכים להחזיק את הכול לבד
בקבוצת הפייסבוק שלנו יש הורים שמבינים גם את הרגעים שלא נעים לספר עליהם. אפשר לשאול, לשתף או להיכנס לקרוא.
להצטרף לקבוצת הפייסבוקרוצים לפנות אליי? אפשר לכתוב לי בוואטסאפ.
